הנך מועבר לדף בדיקת זמינות והזמנה
לא
כן
close הפרטים התקבלו בהצלחה, נחזור אליך בהקדם האפשרי
close מגזין
 

כתבה במגזין לאשה

 


 
 
יש חלומות שמתגשמים
 
כבר בגיל 14 ידעה בעלת הבית איך (ביום מן הימים) ייראה ביתה.
 
אחרי מגורים בניו-יורק (וגם בתל-אביב), ומסעות בעולם, הגשימה (יחד עם בעלה) את חלום הבית, ודווקא בגליל.
 
כדי להגיע לבית של משפחת רונן צריך לנסוע לצפון הרחוק, לעלות על כביש צדדי מתפתל, להמשיך עוד כמה קילומטרים, לטפס בהילוך נמוך במעלה ההר, לעבור את הכפר הערבי פסוטה, להמשיך עוד כמה קילומטרים והנה - הגענו למצפה אבירים.
 
שם, מאחורי שער לבן ובתוך סבך ירוק של עצים, מסתתר בית שגורם למתארחים בו לשכוח מיד את הנסיעה הדי מייגעת.
 
העיצוב, האווירה, ציוץ הציפורים, הנוף המקסים - כל אלה עושים את שלהם, וכשמגיעים - ממש לא מתחשק לחזור הביתה.
 
הדיירים: רוני וטל רונן (בעלי חברה לעיצוב ואדריכלות), הבנות אור (16) ושקד (13), הכלבה גריי, החתולה קולה והסוסה ליידי.
 
המיקום: מצפה אבירים.
 
סיור מודרך: שביל אבנים מוביל אל מרפסת הכניסה, שם אפשר לשבת עם כוס קפה ולצפות בבעלי החיים המתרוצצים מסביב.
כשנכנסים פנימה מגלים את חלל המטבח שהוא בעצם החלל המרכזי בבית, ובמרכזו שולחן אוכל רחב ידיים. משמאל למטבח ממוקם חדר האוכל המשרת את אורחי שני הצימרים שנבנו בחצר, בסמוך לו ממוקם הסלון ובהמשך – שירותי אורחים. בקומה השנייה ממוקמים שלשה חדרי שינה, שבכל אחד מהם מרפסת קסומה.
 
רוני וטל גרו בתל-אביב, טיילו בעולם, עצרו לכמה שנים בניו-יורק ובסופו של דבר החליטו להגשים חלום ולהשתקע בגליל.
 
במשך תשע שנים בנו את ביתם, כשהם מתגוררים עם שתי בנותיהם בקרוואן בשטח. "אנחנו אף פעם לא ממהרים", מסבירה רוני. בנינו את הבית כיצירה, בהנאה, בלי לרוץ. נהנינו מכל אבן ששמנו פה".
את הבית, היא מספרת, תכננה עוד כשהיתה ילדה: "ידעתי איך הבית
ייראה כשהייתי בת 14, ויחד עם טל הגשמתי את החלום".
 
איך היית מגדירה את סגנון העיצוב של הבית?
"מאוד גלילי. אנשים שמגיעים לכאן נוטים להגיד שזה נראה כמו טוסקנה ופרובאנס, ובאמת יש כאן טאץ' אירופאי, אבל בעיניי מדובר בבית שהוא קודם כל מאוד ישראלי, ואנחנו גאים בישראליות שלו".
 
המטבח. מדובר בחלל המרכזי והגדול ביותר בבית (כן, יותר מהסלון), ובמרכזו ניצב שולחן אוכל מאסיבי מעץ. את השולחן, מסתבר, בנו רוני וטל בתוך הבית. "כמו שבנינו אותו – ככה הוא נשאר", מספרת רוני. "הרגליים עשויות מעץ ששמרנו המון שנים. היו לנו המון פריטים שאספנו ושמרנו, וכשהבית קרם עור וגידים כל פריט מצא את מקומו. אני מאוד אוהבת את השולחן, את הרגליים הסדוקות שלו ואת העץ, למרות שמדובר בעץ אורן פשוט".
 
את בני הבית משרת מטבח פתוח המשתלב היטב בעיצוב החלל, ואילו המטבח המשרת את אורחי הצימרים מסתתר לו מאחורי דלת סגורה והוא ייצוגי פחות ותעשייתי יותר. כך גם המקררים: המקרר הגדול מתחבא מאחורי דלת, ואילו במטבח הפתוח ניצב מקרר קטן וישן שעבר שיפוץ: "עשינו לו פחחות וצבע כמו לאוטו, וזה עלה יותר ממה שהמקרר עצמו שווה"
 
הריצוף הוא שילוב של בטון מוחלק וקורות עץ, ורוני מספרת: "את הרצפה עשה אדם מבוגר, בן שישים. זו החלקה ידנית שהתבצעה בקצב מאוד איטי, ובגלל זה התאפשר לנו לשלב בתוך הבטון קורות של בוק ביצות, שיצרו חלוקה של החלל".
קירות הבית מחופים באבנים כבדות, וגם מאחוריהן יש, כמובן, סיפור: "כשהתחלנו לחפש אבנים, אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים. התחלנו לאסוף בעצמנו אבנים שנזרקו מבתים שפורקו באזור, וכשראו שאנחנו רציניים התחילו לקרוא לנו בכל פעם שפירקו בית, כדי שנפנה את השטח. מאחד הבתים לקחנו גם תריסים ישנים שרצינו לשמור, והם מצאו את מקומם כדלת לארון במטבח".
 
הסלון הוא למעשה חדר לכל דבר ועניין, סגור בין ארבעה קירות, נטול טלוויזיה ומוקף חלונות הפונים אל נוף ירוק. "זה החלל הכי קטן בבית, ואני רואה אותו כמקום מפגש של חברים", מסבירה רוני. "זה מקום לשבת, לשוחח, להסתכל בעיניים. בגלל זה כל מקומות הישיבה פונים זה לזה וכולם עטופים, ונוצרים פה מפגשים מדהימים ואינטימיים. לעומת זאת המטבח בעיניי הוא הלב, האקשן, ההמולה. בגלל זה הוא ממוקם בחלל הגדול".
 
חדרי השינה. בחדר ההורים ניצבת מיטת עץ לבנה, בפינת החדר ספה המיועדת לרביצה, ותיבת עץ ישנה משמשת כשידת טלוויזיה. היו לנו שתי תיבות כאלה, שמרנו אותן המון שנים ובסופו של דבר אחת מהן משמשת כשידת טלוויזיה והשנייה כמשטח לכיור מטבחון", מספרת רוני.
 
הקירות בחדרי השינה ובחדרי האמבטיה מחופים עץ בסגנון אירופאי קלאסי, כי בעלת הבית מעדיפה זאת על קרמיקה ("אני מעדיפה חומרים טבעיים"). מאחורי הרהיטים בחדרי השינה ובבית בכלל עומדים, כצפוי, סיפורים – וטל משתף: "יש רהיטים שעשינו בעצמנו, כמו למשל הדלפק במטבח. השתמשנו בכל דבר שמצאנו ושאפשר היה להפוך אותו לרהיט. חלק מהרהיטים נקנו במהלך שוטטות שלנו עם לקוחות בחנויות בחו"ל, ואת חלקם מצאנו זרוקים ברחוב, בארץ, והם קיבלו את תשומת הלב שהפכה אותם למשהו אחר. ארון הכלים במטבח, למשל, היה ארון של מכולת בו הציבו את הסחורה. כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לשייף אותו קצת. יש כאן שילוב של ריהוט מאוד יקר עם חתימות של נגרים מצרפת ומאנגליה, עם ריהוט זול, אך יקר לליבנו, שאספנו במהלך השנים".
 
שירותי אורחים: הרצפה שלהם מצוירת, ורוני מספרת שבחורה אחת, שמציירת על רהיטים, היא זו שאחראית לעיטור הרצפה.
 
הצימרים: מושקעים לא פחות מהבית עצמו. הם שונים אחד מהשני, אבל בשניהם יש אלמנטים מאלה שיש בבית: חיפוי התקרה והקירות, למשל.
 
איזו פינה אהובה עליך במיוחד?
"אני אוהבת את כל הבית".
 
מה היית משנה בבית?
"יש עוד עבודה, לא סיימנו את הכל, אבל ממה שכבר עשינו לא הייתי משנה דבר".
 
מה יותר חשוב לך – הפן הפרקטי או האסתטי?
"צריך לפצח את השילוב של שניהם. חשוב לי שיהיה אסתטי, כי זה אויר לנשימה בשבילי, אבל חשוב מאוד שיהיה גם פרקטי".
 
יש לך טיפ למי שבונה או משפץ בית?
"לעשות את זה בכיף, בלי להכנס ללחץ".