הנך מועבר לדף בדיקת זמינות והזמנה
לא
כן
close הפרטים התקבלו בהצלחה, נחזור אליך בהקדם האפשרי
close מגזין
 

שמורת חורבת בלטון ונחל שעל

 

 

 

שמורת חורבת בלטון נחל שעל

 

מכיוון שאנחנו כבר נמצאים בנקודה, נוכל לצאת לעוד טיול נחמד וכמעט לא מוכר, לשמורת חורבת בלטון. הדרך עוברת על שלוחה המפרידה בין נחל שעל, מדרום, ונחל נחת, מצפון, וממנה נשקפות תצפיות יפהיפיות לים התיכון ולאזור גבול הלבנון.

 

השמורה משתרעת לאורך 3 ק"מ בחלקו העליון של הנחל. באפיקו, גדל בעוצמה החורש הים תיכוני אשר מגיע בצידו הצפוני לממדי "יער". החורש נשלט כמובן על-ידי האלון המצוי והאלה הארץ-ישראלית כשאליהם נלוות הדפנה - ער אציל, החבורה המוכרת לנו לטוב מטיולינו הקודמים. במפנה הדרומי, החורש דליל יותר וכולל מקטעי גָּרִיגָה (Garrigue) - תצורת צומח ים תיכונית, סבוכה בדרך כלל, אשר מאופיינת בצמחייה שלטת של שיחים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים החברים בגריגה הם שלהבית דביקה, לוטם, מרווה משולשת, קידה שעירה ואשחר ארצישראלי. בתחום השמורה נובע מעיין קטן במערה שמעל לאפיק הנחל - עין שעל . סביב המעיין ובתוכו גדלה צמחיית מים טיפוסית - פטל קדוש, נענה משובלת, שערות שולמית מצויות ועוד.

 

בגבולה הצפוני של השמורה נמצא אתר העתיקות חורבת בלטון (השם נזכר במקורות צלבניים) כיום משמשת החורבה כדיר עזים ובסביבתה, שרידי מבנים ובורות מים. לאורך המסלול נמצא שרידי שוניות אלמוגים מאובנות.

 

נחל שעל הוא נחל קטן ונחבא אל הכלים. הקצר מבין נחלי הגליל המערבי - 16 ק"מ אורכו ושטח אגן הניקוז שלו - 20 קמ"ר. שני יובליו: נחל נחת מצפון ונחל אשחר מדרום.

בנחל וביובליו אין מקורות מים ממעיינות המקיימים רצף זרימה וזורמים בהם רק מי שיטפונות מועטים בחורף. בעין שעל, הנמצא בתחום השמורה, שפיעת המים דלה ומשמשת להגמאת עדרים בלבד.

 

נחל שעל יוצא מרמת בלטון שליד מצפה הילה, מלחך את פאתי קבוץ כברי, ממלמל דבר מה ליד קיבוץ סער, ונבלע לעבר נחל כזיב. דווקא בנחל הפעוט הזה קיימים כמה וכמה מסלולים. אנחנו בחרנו במסלול המתחיל כ- 100 מ' מערבית לכניסה אל מצפה הילה ומוביל בכיוון כללי מערבה. משני עבריו מטעי זיתים ומחצבות אבן. לאחר כ- 2.5 ק"מ המסלול מגיע לחורבה המדוברת. מייד אחריה יש תצפית מרשימה לאפיקו העמוק של הנחל שהיה נסתר מאיתנו כל זמן שהלכנו על גב השלוחה.

 

בחורבת בלטון יש בורות מים, וכן שרידים של בית בד (ובאפיק הנחל, במסלול הכחול, ניתן למצוא שתי אבני ממל שהדרדרו מהחורבה למטה).

50 מ' אחרי התצפית, נוטש השביל השחור את דרך העפר ויורד במדרון לעבר עין שעל, מרחק הליכה של כ- 200 מ'. הירידה היא בשטח פתוח וטרשי. המסלול ממשיך עוד כ- 100 מ' מערבה, פונה דרומה ויורד בתלילות אל המעין.

 

עין שעל נובע במערה קטנה חצובה, ובתוכה נטיפים וחדר נוסף חצוב שפתחו נמוך. המעיין מכונה בפי תושבי הסביבה "מעיין הדם" בשל העלוקות הנמצאות במימיו. טובל בצמחיית מים טיפוסית ובקרבתו קבוצת עצי עוזרר.

עוּזְרָר קוצני (Crataegus azarolus) הוא עץ קטן או שיח ממשפחת הורדיים. על ענפיו קוצים חדים באורך 1-2 ס"מ, בעיקר על הענפים העבים יותר, ומכאן שם התואר - קוצני. גובהו הממוצע של העץ בין מטר וחצי לשני מטרים וחצי, אבל ניתן למצוא פרטים בגבהים משתנים, עד כחמישה מטרים ולעתים יותר מכך. עליו של העוזרר הקוצני שעירים משני צדדיהם וצבעם

ירוק־אפרפר בחורף הם נושרים. הפרחים, המופיעים במרץ־אפריל, לבנים, לעתים בעלי גוון צהוב או ורוד, בעלי חמישה עלי־כותרת. פרותיו יכולים להשיב נפשם של מטיילים בקיץ ובסתיו.

בניגוד לעוזרר הקוצני הטיפוסי, שפירותיו צהובים, פירותיו של העוזרר האדום הם אדומים בהבשילם. הפרי אכיל ובעל טעם דומה לתפוח, ואף משויכות לו סגולות רפואיות מסוימות כמו הורדת לחץ דם.

כמו כן משמש המעיין כאתר רבייה לדו-חיים - הסלמנדרה הכתומה וצפרדעת הנחלים. למרגלות המעיין ניתן לזהות שרידי בריכה ביזנטית חרבה. סביב המעין שרידי חקלאות קדומה.

 

מהמעין יורד המסלול במתינות יחסית לאורך המצוק אל נחל שעל. לאחר כ- 500 מ' המסלול חוצה את הנחל וממשיך לכיוון דרום מזרח מצידו המערבי של הנחל.

נמשיך במעלה הנחל, בצל עצי היער (קטלב מצוי, ער אציל, כליל החורש, אלון מצוי, אלה א"י ועוד) - אווירה "אירופאית" מרשימה, ובאפלולית החורש צומחים טחבים רבים וכן בן-השיח עצבונית החורש.

 

עד מהרה נפרד המסלול מנחל שעל ופונה בערוץ הדרומי. העלייה תלולה, אך עד מהרה נגיע לאזור מטעי זיתים, ו- 300 מ' אחרי הכניסה לתחום המטעים, הנוף סביבנו - מצוק ובו מערת רועים ושיחי צבר. נעזוב את דרך העפר לפי הסימון, נפנה ימינה דרך מטע הזיתים ונחצה את הגדר אל עבר כביש 89 המחבר בין נהריה למעלות.

 

אם חשקה נפשנו במסלול מעגלי, ניתן להמשיך עם הכביש עוד 100 מ' מערבה, למסעף כביש צדדי בו מתחילים מסלולי הליכה מסומנים ירוק ושחור, בשלוחות ממערב לנחל שעל, עד למפגש נחל שעל ונחל נחת, ומשם ניתן לחזור בדרך הנופית מנות-הילה, המובילה עד לנקודת ההתחלה.