הנך מועבר לדף בדיקת זמינות והזמנה
לא
כן
close הפרטים התקבלו בהצלחה, נחזור אליך בהקדם האפשרי
close מגזין
 

קראו את גליון יוני 2013

ימי מזל סרטן מציבים במרכז את ההתייחסות לרך ולנוקשה. שאלות רבות עולות סביב הקשר המיוחד הזה ועל יחסי הגומלין הנדרשים כדי לקיימו כך שיועיל לנו ויהיה אפקטיבי. מעבר להיותו דוגמא מושלמת לשילוב של רך וקשה, הסרטן הוא מזל קייצי, המבשר על הקיץ שהגיע ואיתו אופטימיות אינסופית, אך גם לא מעט עומסי חום. הסוגיות בהן נגענו בגיליון הזה סבות כולן סביב הקלילות המתאפשרת כתוצאה מהשלכה של מה שאינו נחוץ, העדינות המתפרצת ממגע ומתן אינטרפטציה שונה למושג- קשה והדיאלוג המתמיד שאנו עורכים בין הליבה הרכה שלנו ובין השיריון העוטף אותה.

קריאה נעימה וקיץ קליל ורענן.
הסרטן מצליח להמחיש אולי יותר מכל את הנוקשות והרכות בעת ובעונה אחת. השיריון הקשה שומר על גוף הסרטן, הרך שנמצא בפנים. הימים הם ימי מזל סרטן והדיאלוג בין רך לקשה הופך רלוונטי עבורנו, יותר מתמיד. הרך הוא פגיע ולכן קיים הקשה, כדי לחוס ולשמור עליו. ככל שאנו רגשיים יותר אנחנו פגיעים יותר.
עוצמת הרגש וההעזה לחשוף אותה, דורשות מאיתנו להיפרד משיריון קשה ומגונן. ככל שאנחנו מעיזים להשליך מעלינו קליפות של נוקשות כך מתעצם החיבור שלנו לעצמנו. ההעזה נעוצה בעובדה כי מי שמשיל שיריון בהכרח ייפגע, והיכולת להכיל את הפגיעה, להתחשל ולהתקדם הלאה, היא חשובה ונדרשת, אך במקום הזה עולה שאלה חשובה. הרך
הפנימי הטמון בתוכנו הוא ליבת הטוב שלנו, המקום העוצמתי, הרגיש, האינטימי והפגיע ביותר. האם שריטות רבות מדי על הרך הזה יעצימו את טיבו או שמא יפגעו בו? ברור שאין על כך תשובה אחת, אך כדאי לשים לב לדבר מה חשוב. ככל שאנחנו אמיתיים יותר עם עצמינו כך אנו חיים עם מינימום של רגשות אשם ותחושות כובד אחרות. שכבות השיריון, אמנם נחוצות לנו, אך כל שכבת הגנה גם מרחיקה אותנו מהליבה שלנו וזה דבר שחשוב לזכור. אם כך, האם נכון להניח את השיריון בצד? התשובה היא שכנראה עדיין לא. נדמה שהעולם בו אנו חיים, עדיין לא מאפשר לנו להניח את השיריון בצד, אך יש להשתמש בו בתבונה. תבונה אישית, שלנו באופן פרטי, כלפי עצמינו. הליבה הרכה שלנו תשביח ותהפוך טובה יותר אם נדע לחשוף אותה, ולגונן עליה בעת הצורך. מן ריקוד טנגו כזה של רך וקשה, מודע ולא מודע. הריקוד הזה הוא האני הפנימי שלנו, במהלכו יתאחו, בין השאר, פצעים שספגה הליבה, לכדי צלקות עדינות, שבעדינותן מעניקות יופי ייחודי. אותן צלקות המהוות את תעודת הזהות שלנו, שהופכות אותנו למי שאנחנו.
הקיץ החם שבפתח מביא עמו קלילות משמחת לצד כובד רב שיוצרים עומסי החום והלחות. כובד שמקשה על הנשימה ומקצר את סף הסבלנות שלנו. עומס החום מתקשר גם לעומס אנרגטי והיכולת להקל על עצמינו ולאפשר לתחושה הקייצית הקלילה לעטוף אותנו טמונה ביכולת שלנו לפנות, להשליך ולהיפרד ממה שאנו לא צריכים. פינוי מקום, הן ברמה הגשמית והן ברמה המנטלית, מביא עמו התחדשות והתחדשות מביאה זרימה אנרגטית טובה, ערוצים פתוחים ותחושה קלילה. ברמה הגשמית, המרחב הכללי והמרחב הפרטי, עמוסים שניהם בפרטים, עיצובים ואופני סידור שונים. בין אם אתם חובבי סדר מושבעים ובין אם אתם נמנים על אוהבי הבלגן, לכל אחד מכם קיימים במרחב הפרטי שלו אלמנטים החוסמים אנרגיה ומעכבים את הזרימה. הקיץ החם מבקש מאיתנו לפנות ולהשליך מעלינו את מה שאינו נחוץ. לכל דבר במרחב חייבת להיות מטרה וברגע שנישאר עם הנחוץ לנו בלבד, נרגיש משוחררים, קלילים ורעננים יותר. אם משהו קיים סביבכם ואין לכם מושג מדוע או אם אין לכם צורך בו, עצם המצאותו
מהווה עוד שכבה מכבידה, חוסמת ומחממת. כך גם לגבי חפצים שיצאו מכלל שימוש. אתם יכולים להיות מאותם אלו החיים בבלגן גדול ונהנים ממנו, אך חשוב שכל פריט בתוך המרחב יהיה בר תוקף עבורכם.
ברמה המנטלית, נפשינו עמוסה רגשות אשם, אי נעימויות, עלבונות וכעסים. נפש מפוייסת, שלמדה לפנות מתוכה את העומס, הופכת קלה יותר,
 
אופטימית וחיובית יותר, כלפי האדם שבתוכו היא שוכנת וכלפי הסביבה. שגרת החיים האינטנסיבית, מביאה אל פתחינו בכל יום פריטים ומצבים יוצרי עומס. ככל שנעסוק בפינוי שלהם, נאפשר לעצמנו פתיחות, זרימה, תחושת הקלה ובאופן הזה הקיץ שיעבור עלינו יקבל מעטפת רעננה, אוורירית וקלילה.
 
אין כמו הסרטן כדי להמחיש את השיריון הקשה, המגן מבחוץ, על הרך, הנימוח והטעים שבפנים. המתכון שבחרנו עבורכם הוא של לירז קריספין. קריספין מבשל ארוחות בוקר וצהרים בימי שישי ושבת במתחם "דברים טובים בגליל" והוא בעליה של מסעדת מורל שנמצאת באבירים. את המתכון הזה היו מגישים טל ורוני לאורחי הבית באבירים, בימים בהם אירחו את קריספין, שביקש להתחיל את חייו בגליל. מאז הפכו לביבות הסרטנים לשם דבר ואנו בחרנו לחלוק אתכם את המתכון המיוחד.
לביבות סרטנים (6 מנות)


מצרכים:
20 סרטנים או 2 ק"ג של בשר סרטנים מפורק וקפוא
בצל קצוץ דק דק
כוסברה קצוצה דק דק (וכמובן למעדיפים ..אפשר פטרוזיליה)
2 ביצים
קמח מלא

סרטנים - ניתן להשתמש בסרטנים טריים, למרות שבמקרה הזה אין ממש צורך. הטעמים נשארים מעולים גם כשמשתמשים בבשר נקי וקפוא.

אופן ההכנה:
אם החלטתם להשתמש בסרטנים טריים, חוצים את הסרטנים כך שיהיה קל יותר בהמשך לפרק אותם, מבשלים במים רותחים 4-5 דקות בערך, עד שצבעם הופך אדמדם, 
ומוציאים את בשרם הרך מתוך השריון הקשה.

יוצרים עיסה דביקה מכל המרכיבים. המרקם צריך להשאר רך מאוד.
לטיגון נשתמש ברינגים. השימוש ברינג מאפשר לנו ליצור לביבות עבות ויפות.
משמנים את הרינגים לפני השימוש ומטגנים את הלביבות במעט מאוד שמן במחבת.
לאחר טיגון הצד הראשון, מסירים את הרינג, הופכים לצד השני ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 220 מעלות ל- 3 דקות בערך.
ניתן להגיש בקיץ בליווי רוטב איולי אנין שעשוי מביצים, שמן זית משובח, מעט חרדל, שום ולימון.
בחורף ניתן להגיש חם, שוחה בציר סרטנים משובח שעשוי מ 6-7 סרטנים טריים, גזר, בצל, ירקות שורש, כף רסק עגבניות ויין לבן. מבושל שעה וחצי לפחות, מסונן ומצומצם בחמאה.

המתכון קריספי מאוד בחוץ, רך מאוד מבפנים, בטעם מתקתק ומדהים של סרטנים. בתאבון!
בקיץ השכבות שומרות ומגינות עלינו אך עם זאת הן מלטפות, עוטפות, רכות ונעימות למגע. אין כמו השכבות כדי לרמז בהן על טעמינו האופנתי.
 
TNT
שמלה קייצית עם חגורה דקיקה
80 ₪
הוניגמן
שמלה עם הדפס אביבי
300 ₪
הוניגמן
שמלה עם הדפס קריר
300 ₪
S.WEAR
טוניקה קצרה בגוון כחול הפועל
128 ₪
חגית טסה
שמלה קייצית משמחת בנימה אלגנטית
479 ₪
בוטיק אמה
אובורול קייצי פרחוני
339 ₪
רנואר
גופיה קייצית עם פסים
100 ₪
S.WEAR
גופיית פסים דקיקה
88 ₪
חגית טסה
אוברול קייצי פרחוני
479 ₪
הוניגמן
חולצת טי עם הדפס ציפור
130 ₪
בוטיק אמה
חולצת טי עם הדפס חיות קייצי
259 ₪
TNT
חולצה אורבנית
80 ₪
TNT
חצאית קייצית בצבע תפוז
70 ₪
חגית טסה
מכנסיים פרחוניים
329 ₪
בוטיק אמה
חצאית קייצית נוצצת
259 ₪
 
הרוך והמינימליזם מאפיינים את עבודותיו של הפסל שמואל פאר אך עם זאת באופן מופלא, כמעט לא הגיוני, נשמרת זהותו של החומר. עדינות, כשהיא באה ומשתרבבת בתוך מרחב גס, היא מתעצמת, מתבלטת והופכת שברירית יותר, יפה יותר ומפעימה.
כמה יפה נראתה בל, באחת מהקלאסיקות המוצלחות ביותר של וולט דיסני, כשהחיה, הדמות הגסה והברוטלית, אחזה בה. פתאום מתוך הגסות חסרת השליטה של החיה, מתוך הנוקשות וחוסר האמונה, כמו משתלחות קרני אור זהובות, רכות, מפלחות את השיריון הקשה ומעירות לחיים את נפשו הרכה שנרדמה. העדינות היא שקטה, אך חודרת עמוק ובחדירתה מעדנת את העומד מולה, בלי לשנות את הרכב החומר, מבלי לרצות להופכו למשהו אחר. העומד מולה נשאר עצמו, רק עדין יותר.
 
 
שמואל פאר הוא אמן העובד עם ברזל ומעניק לו אינטרפטציות מעודנות, משלו. פאר עובד עם הנשמה, פורט על מיתרי הקושי ומוציא בכח האהבה פרוסות ברזל מסולסלות ופתלתלות הנראות כמו בחינה מעודנת ורכה של קצה גבול היכולת של החומר. נדמה שגם הברזל עצמו מופתע מהנקודה אליה הצליח לשאת אותו האמן. מההתבוננות בעבודות, אפשר לחשוב לרגע כי מדובר בשמיכה ארוגה, רכה, כזאת שבה להתעטף בה. שמואל מעניק לברזל נעימות, רכות וליטוף שקשה להוציא מהבד הרך ביותר. הוא תר אחר צניעות, איזון וניקיון כמעט אובייקטיבי כשמדבר על רגעים בחיים. האוצרת דרורה דקל, תיארה את עבודות האמן כפיסול אמין, אינטימי שמחפש את השקט, תוך בדיקת הבית מבפנים ומבחוץ. דקל הוסיפה על האמן- " השפה של פאר מינימליסטית, מתח נוצר בעבודותיו עם המינימליזם של שנות ה-70 שמקבל בעבודתיו היבט אינו פורמליסטי כי אם אישי- נרטיבי". הטכניקות בהן עושה שימוש האמן, מאפשרות יצירת עידון רב עד כדי שינוי פירושו של החומר. הרוך והמינימליזם מאפיינים את עבודותיו, אך עם זאת באופן מופלא, כמעט לא הגיוני, נשמרת זהותו של החומר.
נאווה הראל, אוצרת התערוכה "רוח קווית" מתארת את עבודותיו של פאר כרישומים מינימליסטיים רבי הבעה שלעיתים רב בהם הנסתר על הנגלה. קבוצת העבודות שבתמונות יאפשרו לכם להתבונן ולתת לרישומי הברזל ולצורות לקחת אתכם לסיור רך במחוזות רחוקים.