מאחד יוצא שלשה

מאחד יוצא שלשה- טיולים רגליים קלילים ונעימים.

מסלול המאפשר לנו לצעוד בנתיב אחד לשלוש נקודות חן שובות לב ונפש.

הטיול הראשון, "התחרדנות" בשמש ותצפית לנוף מרהיב תוך שהיה לצידו של מבנה היסטורי.

הטיול השני, גילוי פינת חמד נפלאה ויוצאת דופן – מערת המקדש

הטיול השלישי, צעידה באויר ובנוף הגליליים. דרך נוף - פארק גורן

איך מגיעים לכל שלשת הטיולים הללו..

יוצאים מהבית לשער הישוב. יורדים את הירידה הגדולה ומגיעים לעיקול הדרך. בצד שמאל ניתן לראות שער בגדר המסומן בשלט הכוונה של רשות שמורות הטבע. כשעוברים דרכו נפתחות כמה אפשרויות. תצפית יפהיפיה ממצד אבירים והמסלול למערת המקדש. על הירידה לנחל כזיב המסומנת בסימון שבילים שחור נספר בנפרד. זהו טיול קסום למיטיבי לכת. כרגע, במסלולים קלילים עסקינן.

במידה ותמשיכו עם הכביש, בסוף העיקול תפגשו לשמאלכם דרך עפר רחבה שתוביל אתכם לטיול בדרך נוף – פארק גורן (גם משם ניתן להגיע למערה).

מצד אבירים
אתר קדום הממוקם בצד הכביש, נקודת תצפית יפהפיה אל הר אדיר וגוש הרי מירון במזרח ומפתח נחל כזיב המאפשר לראות את הים וראש הנקרה ממערב.
לאחר שעברנו את השער, כ- 100 מ' הליכה בחורש, מתפצל השביל ואנו נבחר עפ"י השילוט "מצד אבירים" בשביל הפונה צפונה (ימינה). הליכה קצרה תביאנו לסף המצד.

לפנינו שרידי מבנה רבוע הבנוי אבנים מסותתות וגדולות וכאשר סובבים אותו (כנגד כיוון השעון), מגיעים אל משקוף שבפתחו ניתן להכנס לתוכו. הבוחרים לטפס בנוחות יחסית יקיפו את השרידים ויבחרו בנקודת הטיפוס הקלה והנוחה ביותר עבורם.

המקום תועד ע"י ויקטור גרן שביקר בארץ במאה ה- 19 ותיאר כך: "סקרתי גבעה המשובצת בצורים ובסבכים, שרידי מגדל עתיק שאורך צלעו 12 מ'. הוא נבנה מאבנים עצומות כמעט לא מהוקצעות שמידות כמה מהן עולות על 3.20 מ' אורך ומטר אחד הגובה. האבנים הללו הונחו זו על גבי זו בלי חומר מלכד, כפי שמעידים נדבכים אחדים העומדים על תילם... באיזו תקופה נבנה? אני יכול רק לומר שהמידות העצומות והעיבוד הגס של האבן מעידים על מלאכה קדומה ביותר. עכשיו הוא ידוע בסביבה בשם ברג' מסר".

השם מסר הוחלף ב"מצד אבירים" בשל ההנחה כי זהו מבנה מימי הצלבנים הקשור לנוכחות הצלבנית באזור (Chateau de roi– "מבצר המלך" שבכפר מעיליה, והמונפור - מבצר ההר החזק שבגדת נחל כזיב). בשנים האחרונות רווחת דעה השוללת הנחה זאת. רב הנסתר על הנגלה, אולם צורת האבנים והמבנה, והפתח הנמוך והצר מתקשרים למבני קבורה מוכרים ממקומות אחרים בארץ. התקופה דווקא מאוחרת לתקופה הצלבנית. האבנים הגדולות שהתמוטטו ותזוזת אבני המשקוף מעלים סברה כי המבנה התמוטט ברעידת אדמה חזקה שהתרחשה במאה ה- 18.

מראש המבנה נפרשת תצפית רחבה אל הר אדיר וגוש הרי מירון במזרח, תפן ומעלות מדרום, הכפר מעיליה, מפתח נחל כזיב, אכזיב וראש הנקרה ממערב. ניתן לראות בסמוך את בתי מצפה אבירים בתוך מעטה הצמחיה הטבעית.

לאחר ש"התחרדנו" בנוף הקסום, נשמנו אויר צלול מלא ריאות ניתן לחזור לבית באבירים בדרך שבאנו, או להמשיך בדרכינו לחוויה נוספת, הזדמנות מצויינת להגיע ליעד חבוי ונסתר. 

מערת המקדש

נחזור על עקבותינו עד לנקודת פיצול השבילים ונפנה ימינה.

השביל הנוח חוצה שטח מרעה, תוך שהחורש הטיבעי משתרע סביבנו, לאחר כ-700 מ' מביא אותנו למפגש שבילים נוסף. נבחר בשביל הירוק. השביל המאופיין בירידה מתונה, כשמתחתינו חורץ נחל כזיב את ההר וגולש ממזרח למערב, יוליך אותנו עד למרגלותיו של מחשוף סלע גבוה, שבו פעורה מערה בת ארבעה חללים זה על זה. נמצאו כאן חרסים מתקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית. שם המערה על גבי המפות הוא מערת אלג'לילה, וכפי שרשום בשלט היא מכונה גם מערת המקדש. שנים שהמקום היה נחבא מעין רואה וסמוי מרגל מטיילים.

הנוף עוצר נשימה, אולם ההפתעה הגדולה מחכה למטייל שטרח והגיע לכאן דווקא על קיר הסלע מספר מטרים מזרחית לפתח המערה. תבליט סלע מדהים באופן שבו נשמרו פרטיו, ובו חקוק חייל רומי על לבושו וחגורו, משקיף מעל מצוק על נחל כזיב. הדמות בגודל מלא, לבושה בבגד קפלים כפי שמוכר מפסלים הלניסטיים. הראש והרגלים פונים לכוון אחד והגוף לחזית. יד אחת מורמת ונמחקה בחלקה, ואילו היד השניה כפופה ומתחת למרפקה נשק. לא בכדי מכונה הדמות "האיש שבקיר" והתעלומה האופפת אותה מתאימה למילות השיר שחידש ברי סחרוף "מי מכיר את האיש שבקיר". טרם נשוב על עקבותינו, נשב בחזית המערה ונקשיב לקולות הטבע, לאוושת העצים ולציוץ הציפורים ונתפעל מן הנוף הבראשיתי של נחל כזיב הפרוס למרגלותינו בשטיח ירוק של טבע. עם התעלומה , המראות, צלילי השקט וריאות מלאות אויר צלול, נחזור בדרך בה הגענו. נתפתל בחזרה עם השביל הירוק לכיוון מזרח עד שנגיע לפיצול. שם נפנה שמאלה ונצעד עד לשער בו נכנסנו. אלה שמעוניינים להמשיך ולטייל בשבילי הגליל הקסומים, יפנו שמאלה ואלו שמעוניינים לחזור אל המנוחה והנחלה בבית באבירים, יפנו ימינה ויעלו בכביש המטפס אל הישוב.

כאמור, במידה ואתם בוחרים להמשיך עם הכביש, בסוף העיקול תפגשו לשמאלכם דרך עפר רחבה שתוביל אתכם לטיול בדרך נוף – פארק גורן ומי מבינכם שמעוניין ניתן גם מפה להגיע למערת המקדש.

הדרך הנופית לפארק גורן

לאחר שעברנו את העיקול ופנינו בדרך העפר הרחבה (מסומן בצבע אדום). אנחנו מגיעים לדרך נופית שמתפתלת לאורכה של שלוחת "הר גלילי" ומובילה עד לפארק גורן. על הפארק עצמו נרחיב בהמשך הוא רחב ידיים וניתן וכדאי לטייל בו גם ברכב. הטיול המוזכר כרגע הוא הטיול הרגלי. פשוט להלך בנופי הגליל עד לאן שבא לכם ולחזור אל הבית בביטחה.

נלך בדרך כשלימיננו ולשמאלנו שטחי גידול חקלאים השייכים לתושבי הכפר הסמוך לאבירים, פסוטה. את דרכינו ילוו שני עצי זית קשישים עבי גזע ויפהפיים, שרידים לחקלאות הררית מסורתית. גם כיום מגדלים כאן בעיקר מטעי זיתים, אך בעבר הגידול הנפוץ באזור היה טבק. גידול הטבק היה ענף מרכזי בפרנסת הכפריים והטבק שהגיע מהאזור נחשב למשובח ביותר. כיום נותרו בכפרים מעט מאוד מגדלי טבק לצריכה אישית בלבד. צמח הטבק אוהב מאוד את התנאים שבאזור, זהו צמח מרשים בעל פריחה יפהפיה. ותיקי פסוטה מתרפקים על הזיכרון איך כילדים השתתפו בשזירת שרשרות עלי הטבק שאותם היו תולים לייבוש על ווים שהיו מקובעים בתקרות הבתים. בבית באבירים, בחדר ארוחת הבוקר, מקבץ אבנים מחדר שכזה. תוכלו לזהות אותן על-פי צבען.

לאחר הליכה של כ- 400 מ' נחצה מעבר בקר. מכאן הדרך יורדת בתלילות אל ערוץ קטן.

כמובן שאחרי הירידה מגיעה העליה אך אנחנו נפנה שמאלה עם הדרך.

לפנינו בצד שמאל ניתן לראות "משחרה" לעשיית פחמים. זוהי מלאכה מסורתית ליצירת חומר בעירה. עורמים גזרי עץ לערימות, מכסים כל ערימה בעפר, מדליקים ומשמרים בעירה איטית למשך כמה ימים כשארובת אוויר מונעת את כיבויה. אספקת העץ למשחרה כאן, היא כריתה מבוקרת של עצי החורש אשר יש בה אף תועלת להגבהת נוף העצים ודילול תת יער למניעת התפשטות שריפות.

ממשיכים עם הדרך עד שמגיעים לצומת השבילים הבאה כאן נוכל לבחור במספר אפשרויות. במידה ואנחנו מעוניינים בצעידה בתוך הנוף המקסים הזה, ללא מטרה מוגדרת. ניתן לפנות לכל פניה ורק לזכור מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. כשתחליטו שהגיע הזמן לחזור פשוט חיזרו לנקודת ההצטלבות הזו.

במידה ואתם מעוניינים לראות נקודה מסתורית ששנים נחבאה מעין רואה וסמויה מרגלי מטיילים. נבחר בשביל הפונה מערבה (שמאלה) ונמשיך בדרך הנוף העוברת למעשה לאורך פרשת מים מקומית בין נחל כזיב מדרום ונחל שרך מצפון.

נוכל להתרשם מהצמחיה הצפופה והסבוכה סביבנו ולכל מלוא העין. זהו חורש ים תיכוני. האקלים הלח והגשום משמרים את המראה הירוק שאנו כה נהנים ממנו. סבך החורש וצפיפות הצמחים בו נוצרים מערבוביה של כמה קבוצות צמחים המשולבים אלה באלה: קבוצת העצים שהנפוצים בהם הם האלון המצוי והאלה הארץ ישראלית. הם מופיעים יחד כזוג ומתאפיינים במספר גזעים המעניקים להם מראה של שיח גדול. מינים נוספים של עצים נפוצים הם ער אציל, לבנה רפואי, עוזרר, אשחר וקטלב. הקבוצה השניה היא השיחים שמהבולטים שבינהם כאן הם, המרווה המשולשת הפורחת באביב בגווני לבן סגלגל וריחה הארומטי נישא באוויר, הקידה השעירה שפריחתה מחודש מרס ועד יוני מקשטת את האזור בכתמי צהוב עז ומבשמת את האוויר בניחוח משכר. נפוצים גם שיח הלוטם ואחי רותם. קבוצת צמחים נוספת בני השיח והעשבוניים שכמו השיחים מופיעה במקומות בהם אין העצים משירים את עליהם ומטילים את צילם. רבים מהשיחים והעשבוניים הם נושאי פרחים והם המעניקים לחורש את הצבעוניות של פריחת האביב. הקבוצה הרביעית היא המטפסים, צמחים הגדלים בצל העצים אך מתחכמים ומטפסים עליהם כדי להגיע אל אור השמש הקיסוסית הקוצנית, אספרג החורש, יערה איטלקית והזלזלת שפריחתה בסביבות חודש פברואר משבצת את הירוק של עצי החורש בפרחים לבנים, מראה עוצר נשימה.

השביל היורד למערת המקדש
לאחר כ 30-20 דקות הליכה נגיע לצומת שבילים. נפנה דרומה ונמשיך לאורך שביל המסומן בשחור. תוואי השביל נעשה צר ובמגמת ירידה.
תוך כדי הליכה נפרש לעינינו נוף מרהיב של שמיכה ירוקה המכסה את ההרים והגאיות. ככל שנתקדם נוכל לשמוע את רעש המים הזורמים בתהום למרגלותינו בערוצו של נחל כזיב. בגדה מולנו נוכל להבחין במדרגת סלע גדולה וחשופה. זהו צניר, תוצאה של שחיקת הסלע הקשה ע"י זרם הנחל הקדום שזרם ושטף גבוה יותר ממפלס הנחל של היום. הצניר הוא מעין חתך אורך של צינור ומכאן שמו. נוכל גם לראות כי במצוק הנחל שמולנו מערות וחללים, תוצאה של המסת הסלע המכיל חומרים גירניים. במערות אלה מקננים עופות דורסים. הנשרים שנצפו כאן בעבר אומנם נכחדו, אך כיום נעשה מאמץ להשיב מין זה בחזרה לטבע. עוד נציגים שכיחים כאן מעולם החי הם שפן הסלע החי במצבורי אבנים וסלעים. לא אחת ניתן לצפות בראש אחד הסלעים בשפן הצופה ושומר על שאר בני קבוצתו. צפיה שקטה ושלווה עשויה לאפשר לראות בסביבתו עוד פרטים של אותו עדר שפנים הנראים ככדורים פרוותיים חומים המנתרים על הסלעים. בסביבה חיים גם יחמורים שלהם "סיפור" מעניין. יחמורים חיו בארץ בעבר ונכחדו. במסגרת השבת מיני בע"ח נכחדים לארץ, הובא עדר יחמורים מאירן בשנת 1978באחד המטוסים האחרונים שיצאו את הארץ הזו טרם המהפכה האיסלמית. גם זאבים ותנים חיים כאן ולא נשכח את חזירי הבר. אל דאגה חיות אלה פעילות בעיקר בלילה.


מערת המקדש
השביל יוליך אותנו עד למרגלותיו של מחשוף סלע גבוה שבו פעורה המערה.

המערה משמשת כמערת צאן ומעניקה מחסה לרועים ולעדריהם בלילות קרים ובימי גשם. את האיש שבקיר יש לחפש בחוץ. ממזרח לפתח המערה, על משטח אבן שגובהו שלושה מטרים.

מיהו זה שטרח והגיע לכאן כדי לחרוט יצירה כזו? מיהם האנשים שחיו כאן ומה הקשר שלהם לדמות? האם גודלה של הדמות, צורתה ועובדת היותה למול הנוף הנשגב קשורים לשם העממי מערת המקדש? השערות שונות הועלו, אולם התעלומה עדיין קיימת, ואותה גם ניקח איתנו, משתאים ומתפעלים בדרכנו חזרה בשביל המטפס אל דרך הנוף. נפגוש שוב את ההצטלבות עם דרך הנוף נפנה ימינה ונחזור לאורכה לנקודת ההתחלה עד לבית באבירים.