פארק אידמית

פארק אידמית הוא חוויה יוצאת דופן של נוף עוצר נשימה. הים התיכון נפרש לרגלינו במלוא גודלו וצבעיו, הגליל ירוק וממלא לב. ניתן לחוש את האופק  וביקור מעורר דימיון בשתי מערות. כל כך קרובות ועם זאת כל כך שונות. מערת קשת ומערת נמר.

הראשונה היא מערה הנמצאת בשלבי חייה האחרונים, אחרי שמרבית המערה התמוטטה נותרה לנו קשת מרשימה להנות ממנה. במערה השניה, מערת נמר, נוכל להתענג על זחילה במערת נטיפים שמעטים גילו אותה קודם.

אנחנו בדרך העולה לקיבוץ אדמית כשפנינו מועדות למערת קשת. 300 מ' לפני הכניסה לקיבוץ פונים ימינה לדרך עפר המובילה לחורבת אדמית (שריד ליישוב ביזאנטי קטן). ממשיכים בדרך העפר עד רחבת החנייה שמעל מערת הקשת. נפנה לכיוון המצוק שמדרום, נעבור את השער שבגדר וכאן כבר נגלה את קצה המערה. כמה דקות הליכה ואנחנו מגיעים אליה.

המערה היא בעצם קשת ענקית, תלויה ותחתיה תהום. בעבר היתה המערה סגורה כמעט בכל עבריה, אלא שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה וכל מה שנותר הוא קשת סלע הנישאת לעדות עד היום. בתחתית המערה, אם תהיו בשקט ותשבו בסבלנות, תוכלו לראות שפני סלע המגיחים ממאורותיהם. האמיצים ביניכם יכולים לרדת בסנפלינג עד תחתית המערה. זהו אתר גלישה רשמי של רשות הטבע והגנים. להיות תלוי על חבל בין שמים וארץ ולגלוש כ- 30 מטרים עד למפגש נוסף עם קרקע יציבה, ישנה טעות אופטית הנגרמת בשל מאות המטרים המפרידים בין אפיקו של נחל בצת הרחק למטה לבין הגולש. התחושה היא של ירידת הפרש גבהים גדולה בהרבה…

למי שמעוניין במסלול הליכה מאתגר יותר, 100 מטרים שמאלה ממערת קשת מצוייה נקודת תצפית מרהיבה, מצפה אמיר. בנקודת התצפית תמצאו אבן סימון והכוונה לכל כיווני הרוח ושם גם המקום לתפוס פינה שקטה אל מול הנוף, לנשום עמוק ולהנות מהקסם של המקום.

יש להמשיך וללכת מזרחה עם הסימון האדום בשביל אמיר על שמו של מג"ד גדוד ברק של חטיבת גולני, סא"ל אמיר מיטל ז"ל, שנפל במהלך פשיטה על יעדי מחבלים בלבנון בשנת 1988. השביל מוביל לאורך המצוק והנוף עד למצפור אמיר משם אנו חווים חוויה רוחנית תרתי משמע. כל מרחבי הצפון נפרשים לעיננו. מתחתינו צונחת הרמה 150 מטר מטה לעבר נחל בצת. הגליל הירוק לפנינו במלוא הודו והים הכחול לימיננו במלוא עוצמתו. כמובן שהעיתוי הטוב ביותר להגיע לכאן הוא בין ערביים על מנת לחוות גם את השקיעה המטריפה הצוללת אל הים הגדול.

אל החניון נגיע בהליכה דרך פתח מסודר בגדר הבקר ובגרם המדרגות הנמשך מעליה תוך מעקב אחרי השביל המסומן אדום ובהמשכו ירוק.

בשונה ממערת קשת, מערת נמר היא מערה אליה נוכל להכנס ובה מסלול מעניין אם כי לא פשוט. לשם כך יש להביא פנסים. נחזור בחזרה לכביש 899. לפני תחילת הירידות המפותלות נראה רחבה קטנה בה ניתן להחנות את הרכב בצדו של הנתיב העולה.

כ-30 מטרים מתחתינו נראה מעבר בגדר הבטון שבצד הכביש. מעבר זה הוא תחילתו של שביל המסומן בצבע שחור המוביל אותנו לנחל נמר ולמערת נמר.

למה נקרא המקום נחל נמר? בעבר היו עדויות לכך שנמצאו כאן נמרים. אגדה אחת מספרת על בדואי שירד אל הנחל ונתקל בנמר זקן, תשוש וחסר שיניים ומוטיבציה, ובו במקום הרג אותו. סיפור אחר מדווח על קצין בריטי, חובב ציד, שהגיע אל הנחל בשנות שלטון המנדט הבריטי והרג כאן נמרה שבה נתקל. את הגור שליווה אותה הוא מסר לגן החיות התל-אביבי הישן. מסלול נחל נמר הוא נעים להליכה, לא קשה כלל, והוא מוקף חורש ים תיכוני. בסמוך למערה תוכלו להבחין בעץ אדר (מייפל) גדול. בעבר נקרא מצפה אבירים מצפה אדר אך ראשוני המתיישבים ביקשו להחליפו משום שחששו שבטעות ישמע כאילו הם גרים במצפה עדר. השם הוחלף למצפה אבירים על שם המצד הסמוך וכולם מרוצים.

מערת נמר היא מערת נטיפים וכדי להכנס אליה תצטרכו פנסים וגם קצת אומץ. הכניסה למערה לא נראית מרשימה ובקלות אפשר לעבור על פניה בקטעים מסוימים של המערה תצטרכו פשוט לזחול ולטפס בסולמות והיא מתאימה רק לבעלי כושר מינימאלי. לאחר מעבר משטח האבן בכניסה למערה נתחיל לרדת למטה וימינה עם מחזירי האור הלבנים. נמשיך איתם ונעבור מספר חדרים, תוך טיפוס על סולמות ומעבר במעברים צרים. לבסוף נגיע לחדר גדול עם נטיפים וזקיפים רבים. משם נמשיך מעלה, עם היתדות עד שנשוב לפתח המערה. המערה, כמו הנקרות בראש הנקרה, הייתה בתחילה אוסף סדקים. לאט לאט במרוצת השנים המים חדרו בסדקים, המסו את סלע הגיר (שוב, אותה התופעה הקארסטית) והרחיבו את הסדקים לחללים גדולים. הנטיפים עצמם נוצרו מאותה ההמסה. חשוב לזכור שלנטיפים לוקח הרבה שנים להיווצר (משהו כמו חצי ס"מ בשנה גשומה), אם נוגעים בהם ואוספים את הטיפות שבקצה, הורסים את הנטיף ומעקבים את קצב גדילתו. לאחר הביקור במערה נחזור בחזרה למכונית הממתינה.

נמשיך את דרכנו בירידה אל כביש 899 ובטיולינו מערבה לעבר ראש הנקרה וחוף אכזיב אל הים הכחול

במידה ואתם מעוניינים לחזור לבית באבירים נציע בנקודה זו חזרה בדרך לא שגרתית ומעניינת. במקום לרדת חזרה לכביש 899 נטפס בכביש 8993.

כביש יפהיפה עם נוף נפלא מטפס עקלקלות לעבר רמת אדמית - הר מנור – הנקודה הגבוהה ביותר ברכס סולם צור, 602 מטרים מעל פני הים וסמוך מאוד למוצבי צה"ל בגבול הלבנון. בנקודות שונות כדאי לעצור את הרכב ולהביט בנופי הגליל.

למעוניינים.....